מהו NLP?
NLP היא גישה המציעה מגוון רחב של טכניקות ומיומנויות פסיכולוגיות שמסייעות בארגון הנתונים הקיימים במוח, שהם המפה הפנימית של האדם, זאת במטרה ליצור שינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות, ודרך זה לשנות הרגלים ודפוסים. כך האדם יוכל להשיג תוצאות רצויות תוך שימוש ביכולות שטמונות בו עצמו.
שיטת ה-NLP מבוססת על ההנחה שכל התנהגות היא בעלת מבנה מסוים.
המבנה הזה שונה מאדם לאדם, והוא ניתן ללמידה עבור תהליך השינוי. מחקרים רבים בתחום הנוירולוגיה מעידים על כך שהמוח פתוח לשינויים.
גישת ה-NLP מלמדת ליצור קשר עם תת-המודע ולהוביל לשינוי ברמה העמוקה ביותר.
עוצמתו של כלי ה-NLP טמון באינטגרציה של שלושה תחומים מדעיים:
נוירולוגיה, בלשנות ומדעי ההתנהגות.
המונח NLPמורכב מראשי התיבות של המילים Neuro Linguistic Programming, ויש לו כמה תרגומים לעברית: ניתוב לשוני פיזיולוגי, שיטת שכלול תקשורת או תכנות לשוני עצבי.
N – Neuro עצבי
הבנת התהליכים העצביים במוח, שתפקידם לקלוט שדרים בכל החושים שלנו, כמו ראייה, שמיעה, חישה, טעם וריח, לעבדם ולתרגמם לחוויות.
L – Linguistic לשוני (שפה)
זיהוי הפעילות המוחית בעזרת ניתוח של דגמים לשוניים הבאים לידי ביטוי בתקשורת מילולית
(האופן שבו אנו מדברים) ובתקשורת פנימית. התקשורת הפנימית כוללת תהליכי חשיבה שמתבטאים בדיבור פנימי כמו "סצנות" או תרחישים שאנו מריצים לעיתים בראשינו, ושאין להם לרוב קשר למציאות.
P – Programming תכנות
ארגון תוצאות הניתוח של הפעילות המוחית והלשונית, הכולל הגדרת מטרות ותכנון הדרכים להשגתן.
טכניקות בשיטת NLP מבוססות על חקר מצוינות של אנשים בולטים בתחומם, ולכןNLP נקראת גם שיטת המצוינות.
שיטת ה- NLP נוסדה בשנות ה-70. מאז ועד היום ה-NLP התפתח להמשך השגת שינוי והצלחה בתחומים שונים ומגוונים, כגון הצלחה בתחום העסקי, שיפור הבריאות, שיפור התקשורת האישית והבין-אישית ועוד.
מי הם מפתחי שיטת ה–NLP?
ה-NLP התפתח בתחילת שנות ה-70 בארה"ב, באוניברסיטת סנטה קרוז שבקליפורניה על ידי
ד"ר ריצ'רד בנדלר, פסיכותרפיסט ומתמטיקאי (נולד בשנת 1950) ופרופסור ג'ון גרינדר, סופר ובלשן )נולד בשנת 1940).
גרינדר ובנדלר רצו לפתח מודלים של התנהגות אנושית כדי להבין מדוע אנשים מסוימים מצליחים להיות מצוינים במה שהם עושים, בעוד אחרים מצאו את אותן המשימות כמאתגרות או כמעט בלתי אפשריות.
השניים החלו לחקור מהי מצוינות וכיצד ניתן להשיג אותה. מחקרם התבצע דרך תצפיות באנשים בולטים שהצטיינו בתחומם, ביניהם:
ד"ר מילטון אריקסון: פסיכיאטר ופסיכולוג אמריקאי, אבי גישות ההיפנותרפיה המודרנית ומייסדה של מסורת האריקסונאנית בהפנוט והרפיה. אריקסון ידוע כמפתח גישת האסטרטגיה קצרת-המועד.
וירג'יניה סטיר: עובדת סוציאלית ופסיכיאטרית, שהתבלטה בכישרונה בטיפול משפחתי.
ד"ר גרגורי בייטסון: סוציולוג, אנתרופולוג וביולוג ידוע.
ד"ר פריץ פרלס: אבי תורת הגשטלט.
תוך כדי תצפיות במומחים אלו, מייסדי ה-NLP חקרו לעומק את היכולות ואת מיומנויות התקשורת של האנשים הבולטים בתחומם. על בסיס מחקר זה גרינדר ובנדלר בנו מודלים של אסטרטגיות התנהגות ותקשורת מילולית, הניתנות ללמידה באופן פשוט ומהיר.
התפתחות ה-NLP לדורותיו
גישת ה-NLP התפתחה והתרחבה מדור לדור:
הדור הראשון
בתחילת דרכה ועד שנות ה-80NLP הייתה שיטה טיפולית שהתמקדה בפתרון בעיות, ושהתבססה על ההנחה כי המטפל הוא בעל הסמכות העליונה לקבלת החלטות עבור המטופל.
הדור השני (שנות ה-80 עד שנות ה-90)
הכלים והטכניקות הורחבו לתחומים נוספים, כמו גישור, חינוך, עסקים, מכירות, משא ומתן וכדומה. הדגש הפך למיקוד במטרות ובתוצאות, ופותחו טכניקות ואסטרטגיות כמו קו הזמן ומטא-פרוגרמס, שנקראים בישראל גם "פרופילNLP ".
הדור השלישי
משנות ה-90 ואילך ה-NLP מתקדם והופך לכלי לפיתוח מצוינות אישית וחברתית באמצעות למידה ועבודה עצמית, מתוך ההבנה כי האחריות היא של האדם עצמו המעוניין בשינוי. מטרת המטפל היא רק ללוות, להנחות, להוביל ולחזק את האדם בדרך למטרותיו.
הדור הרביעי (כיום)
תהליך השינוי בגישה החדשה הוא מערכתי, יסודי ועמוק, ובכך הוא שונה מ"גישת פתרון הבעיות" של התפיסה הישנה. התפיסה הנוכחית שמה דגש על רכישת מיומנויות בנוסף לטכניקות, והיא כוללת בתוכה את פירות הדורות הקודמים, שאליהם נוספו מיומנויות ומודלים חדשניים ומעודכנים, המאפשרים תוצאות מהירות ומדויקות עוד יותר.
מהו דמיון מודרך ?
דמיון מודרך הוא שילוב של טכניקות הירגעות והרפיה בעזרת הנחיה.
הדמיון המודרך מושתת על ההנחה של הפסיכואנליטיקאי קארל יונג, כי “המוח האנושי מגיב באופן זהה לאירועים דמיוניים ומציאותיים מבחינת התופעות הנוירולוגיות (החוויה).”
לדוגמה: כשאנו מתכננים חופשה, אנו מתרגשים מבעוד מועד, אנחנו מדמיינים איך נהנה בה וחווים את תחושת הרוגע, השמחה וההנאה שנחוש בחופשה עצמה.
כלומר, רק מעצם המחשבה ומהדמיון העתידי אנו יכולים לחוש הרגשת הנאה, כאילו אנחנו בחופשה האמיתית.
כולנו מדמיינים כל הזמן. ברגע שאנו חושבים מה יהיה, אנחנו מתחילים להסריט בראשינו תמונות או מחשבות על תרחישים שעוד לא קרו, אך הם קורים בדמיוננו וכך משפיעים על תחושותינו.
דמיון מודרך הוא “שיחה” עם תת-המודע.
בתהליך זה אנו מקיימים שיחה עם תת-המודע במצב של רגיעה והרפיה, בעיניים עצומות, כשהמודע שלנו “נח” ומאפשר את התקשורת הזו. במצב זה המוח שלנו נמצא בזמן של בין ערנות לשינה, המוגדר כגלי אלפא (ראה בתמונה מטה).
דיאלוג חשוב זה עם תת-המודע מאפשר לנו לסגור עניינים פתוחים מהעבר, לשנות הרגלים שנוצרו והתחזקו במשך שנים ולנקות זיכרונות כואבים, שהיוו מכשול בתת-המודע שלנו להשגת מטרותינו בהווה ובעתיד.
משום כך ניתן להשתמש בדמיון ככלי טיפולי המאפשר לאדם להיכנס לעולמו הפנימי, לבצע תהליכים דרך תת-המודע, וכך להרגיש טוב יותר פיזית ונפשית.
מה ההבדל בין NLP לבין דמיון מודרך?
אנשים רבים נוטים לטעות ולחשוב כי מדובר באותה גישה, אך אין זה כך. תהליכי ה-NLP משתמשים בכלים של הדמיון המודרך.
NLP הוא עולם ומלואו, המכיל מיומנויות תקשורת וטכניקות לשינוי הרגלים והשגת מטרות המבוססות על מודל התקשורת של ה-NLP.
הדמיון המודרך מכיל גישות שונות ומגוונות לתקשורת עם תת-המודע, המאפשרות תהליכי עומק יצירתיים והתאמת כל תהליך למונחה ספציפי על פי צרכיו האישיים.
השילוב בין הגישות מאפשר שינוי עמוק שנשמר לאורך זמן.